כלל חברה לביטוח בע"מ נ' בורק ואח'

פסק דין

עסקינו בתביעת שיבוב בגין תאונת דרכים מיום 9.2.12.

נהג רכב התובעת טוען כי נסע ישר בכביש 42 מכיוון אשדוד, כשלפתע הרגיש מישהו נכנס בו מאחור. הנתבע 1 טוען כי נסע בכביש הנ"ל כשרכב התובעת יצא מפרדס ואיך שהשתלב רכב התובעת בדרך, פגע בו הנתבע 1 מאוחר. לגרסתו, לא הייתה לו בנסיבות אופציה אחרת ולא יכול היה למנוע את התאונה.

לאחר שעיינתי בחומר שלפניי ולאחר שהתרשמתי מעדויות הנהגים, נחה דעתי כי לרכב התובעת מירב האחריות לתאונה. אני מעדיף את גרסת הנתבע 1 לקרות התאונה. ראשית, עדותו הייתה אמינה עליי. כמו כן, הוא הכחיש מכל וכל ובצורה אסרטיבית את גרסת התובעת לתאונה. שנית כל, הרבה יותר מסתבר בעיני כי ההתנגשות תהא תוצאה של השתלבות של רכב התובעת בדרך בצורה לא זהירה, אמנם יחד עם רשלנות תורמת של הנתבע 1, כפי שעוד יפורט, מאשר כי הנתבע 1 יתנגש כך סתם ברכבה של התובעת, כששני רכבים אלה נוסעים אחד אחרי השני בדרך פנויה וזאת בפרט משגם לא הוכח לפניי כי הייתה סיבה נראית לעין להתנגשות מעין זו (כגון פקק תנועה ועצירה פתאומית של רכבים, הירדמות של נתבע 1 על ההגה וכו').

משהשתלב נהג רכב התובעת בכביש, שלא מתוך דרך המשתלבת באופן טבעי עם כביש זה, אלא מתוך שולי הכביש (לטענת הנתבע 1 מתוך פרדס), פשיטא כי חובת הזהירות הראשונה והמוגברת חלה עליו לוודא כי הכביש פנוי לחלוטין בעת השתלבותו. מנגד, גם על הנתבע 1 הייתה מוטלת חובת זהירות לצפות השתלבות מעין זו (גם אם היא בבחינת אירוע חריג).

נראה, אפוא, כי התאונה הנה תוצאה של השתלבות לא זהירה של נהג רכב התובעת לכביש, בצירוף חוסר זהירות וערנות מספקת של הנתבע 1, שגם ייתכן מאוד ונסע במהירות גבוהה יחסית (יצויין כי לא הוכחה לפניי טענת הנתבע 1 כי עמד עץ במקום שהסתיר את שדה הראיה שלו).

בנסיבות, אני מעריך את שיעור האחריות של התובעת לתאונה ב-70% ושיעור אחריותו התורמת של הנתבע 1 בשיעור 30%.

בהתאם, ובהעדר טענות בעניין הנזק ושיעורו, הנתבעים באמצעות נתבעת 2 ישלמו לתובעת סך של 1,732 ₪ צמוד מיום 13.9.12 ובתוספת אגרת המשפט וכן שכר העד מטעם התובעת כפי שנפסק וכן בנסיבות, שכ"ט עו"ד מופחת בסך 500 ₪. הכל לתשלום תוך 30 יום (ימי הפגרה במניין).

ניתן היום, ט"ז אב תשע"ג, 23 יולי 2013, בלשכתי. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: